על שער 41
שער 41 הוא שער ההתכווצות וקודון ההתחלה של גלגל העיצוב האנושי - ראשית כל החוויה האנושית. הוא נושא את הלחץ של תשוקה ודמיון, את הדמיון של איך חוויה עשויה להרגיש לפני שהיא קורית בפועל. כאן מתחילים מחזורים רגשיים חדשים, מונעים על ידי כמיהה וציפייה. הוא מתחבר לשער 30 ליצירת ערוץ ההכרה.
המרכז
כל שער שייך למרכז אחד. כשהשער פעיל, הוא נותן גוון משלו לאופן שבו המרכז הזה פועל במפה.
הערוץ שהשער יוצר
שער לבד הוא נטייה שמחפשת את החצי השני שלה. כשגם שער השותף פעיל - במפה עצמה או אצל אדם קרוב - הערוץ נסגר, והאנרגיה הופכת לזמינה באופן קבוע.
ששת הקווים
כל שער מתחלק לשישה קווים, והמספר אחרי הנקודה (למשל 41.3) מראה באיזה קו הוא מופעל. הקו לא משנה את נושא השער, אלא את הדרך שבה הוא נחווה:
חוקר - צורך בבסיס יציב: חקירה עד שיש תחושת ביטחון.
נזיר - כישרון טבעי שמתגלה כשמשאירים אותו לבד, ומחכה שיקראו לו החוצה.
מרטיר - למידה דרך ניסוי וטעייה; מה שלא עובד הוא חלק מהגילוי.
אופורטוניסט - הכול עובר דרך הקשרים הקרובים: חברות, רשת ויציבות.
כופר - אחרים מקרינים לכאן ציפייה לפתרון; המבחן הוא להביא משהו מעשי.
מודל לחיקוי - מבט מלמעלה: ניסיון שמבשיל עם השנים לחוכמה שאחרים מביטים אליה.