על שער 40
שער 40 הוא שער הבדידות - כוח הרצון לעבוד קשה למען הקהילה ואז לנסוג להתאושש. הוא נושא את העסקה השבטית: "אני אעבוד עבור הקבוצה, אבל אני צריך את הזמן לבד שלי." שער זה מאזן את הצורך בתרומה עם הצורך בבדידות. כשהעסקה הזו מכובדת, הקהילה פורחת. כשלא, טינה מצטברת. הוא מתחבר לשער 37 ליצירת ערוץ הקהילה.
המרכז
כל שער שייך למרכז אחד. כשהשער פעיל, הוא נותן גוון משלו לאופן שבו המרכז הזה פועל במפה.
הערוץ שהשער יוצר
שער לבד הוא נטייה שמחפשת את החצי השני שלה. כשגם שער השותף פעיל - במפה עצמה או אצל אדם קרוב - הערוץ נסגר, והאנרגיה הופכת לזמינה באופן קבוע.
ששת הקווים
כל שער מתחלק לשישה קווים, והמספר אחרי הנקודה (למשל 40.3) מראה באיזה קו הוא מופעל. הקו לא משנה את נושא השער, אלא את הדרך שבה הוא נחווה:
חוקר - צורך בבסיס יציב: חקירה עד שיש תחושת ביטחון.
נזיר - כישרון טבעי שמתגלה כשמשאירים אותו לבד, ומחכה שיקראו לו החוצה.
מרטיר - למידה דרך ניסוי וטעייה; מה שלא עובד הוא חלק מהגילוי.
אופורטוניסט - הכול עובר דרך הקשרים הקרובים: חברות, רשת ויציבות.
כופר - אחרים מקרינים לכאן ציפייה לפתרון; המבחן הוא להביא משהו מעשי.
מודל לחיקוי - מבט מלמעלה: ניסיון שמבשיל עם השנים לחוכמה שאחרים מביטים אליה.