סרטן

בני סרטן הם החברים שהופכים לבני משפחה. הם זוכרים ימי הולדת, שולחים מרק כשמישהו מצונן ושומרים קשר עם חברים מהגן גם אחרי שלושים שנה. הבית שלהם הוא לרוב המקום שבו כולם נפגשים, ותמיד יש בו משהו לאכול. מה שקשה להם הוא חברים חדשים שעוד לא הוכיחו את עצמם, ובגידה באמון - את זו הם כמעט לא שוכחים.

בעבודה בני סרטן בונים צוותים שמרגישים כמו משפחה, ושמים לב מי עייף, מי נעלב ומי צריך עזרה עוד לפני שאמרו משהו. הם מצטיינים בתחומים שיש בהם טיפול ושמירה: רפואה, חינוך, טיפול, משאבי אנוש, אירוח, נדל״ן ומסעדנות. הם עובדים קשה מאוד בשביל אנשים שהם אוהבים, ופחות בשביל מטרות מופשטות. בכסף הם חוסכים מתוך דאגה לעתיד ושומרים קרן לימים קשים, אבל גם מתקשים לבקש העלאה כי זה מרגיש להם כמו לבקש טובה.

ירח בסרטן נמצא בבית שלו, והרגשות כאן זורמים בחוזקה ובטבעיות. יש צורך עמוק בבית ובאנשים קרובים, ונחמה מגיעה מאוכל מוכר, מטקסים קטנים ומזיכרונות. הקושי הוא רגישות לביקורת ונטייה להיכנס לשריון כשמשהו כואב, במקום לבקש בפשטות את מה שצריך.

עולה בסרטן משדר רכות ונגישות: פנים עגולות או הבעה עדינה, חיוך מהוסס בהתחלה וחום שמתגלה אחרי כמה דקות. אנשים עם עולה בסרטן קולטים את האווירה בחדר מיד, ומתנהגים בזהירות עד שהם מרגישים בטוחים. הם נתפסים לרוב כמי שאפשר לספר להם הכול.