על הערוץ
עיצוב של זרימה - סנכרון של קצב אינדיבידואלי עם תזמון אוניברסלי. ערוץ זה מחבר קצבים קיצוניים עם דפוסים קבועים, ויוצר מישהו שמכוון עמוקות לקצבים הטבעיים של החיים. בזרימה הכול מסתדר; מחוץ לקצב מגיע תסכול.
ערוץ מוגדר כשני השערים שלו פעילים. אז שני המרכזים שבקצותיו נצבעים, והאנרגיה שעוברת ביניהם הופכת לחלק קבוע ואמין באופי - משהו שאחרים יכולים לסמוך עליו.
שני השערים
המרכזים שהוא מחבר
מעגל: מעגל ההבנה (הלוגי)
קבוצת מעגלים: קולקטיבי
הצד המעשי של הקולקטיב: זיהוי דפוסים, בדיקה וחזרה עד שמשהו מוכח. המבט מופנה קדימה - איך לתקן, לשפר ולבנות משהו שיחזיק גם עבור אחרים. הסכנה היא שהביקורת תהפוך למטרה בפני עצמה.