ערוץ הבן האובד

עיצוב של עד - מספר הסיפורים שזוכר ומשתף חוויות. ערוץ זה מחבר את יכולת המקשיב לאסוף סיפורים עם הפרטיות של הנסיגה, ויוצר מישהו שנסוג, מהרהר במה ששמע, וחוזר עם חוכמה וסיפורים לשתף.

ערוץ מוגדר כשני השערים שלו פעילים. אז שני המרכזים שבקצותיו נצבעים, והאנרגיה שעוברת ביניהם הופכת לחלק קבוע ואמין באופי - משהו שאחרים יכולים לסמוך עליו.

קבוצת מעגלים: קולקטיבי

הצד החווייתי של הקולקטיב: לחיות משהו מבפנים, ורק במבט לאחור להבין מה הוא לימד. האנרגיה נעה בגלים של ציפייה ואכזבה, ומה שנאסף בדרך הופך לסיפור שכדאי להעביר הלאה.